. 102 § כיצד , אם כך , משתלבת הוראת הסמכות הנגררת שבסעיף 76 עם כלל המניעות הדיונית ? ההנחה היא , לאור האמור לעיל , כי ההכרעה בדרך אגב נעשתה בשאלה שהינה בסמכותו הייחודית של בית משפט או בית דין אחר . כך , למשל , כאשר לצורך תביעת מזונות שתובעת אשה מבן זוגה , נדרש בית המשפט להכריע בשאלת תוקפם של הנישואין , או בטענת "מורדת" שמעלה הבעל . או כך , לדוגמה , כאשר בתביעה לסילוק יד או לפיצויים בגין הסגת גבול , נדרש בית משפט השלום לפסוק בשאלת זכות הבעלות בנכס המקרקעין . כאשר מסורה לבית המשפט , שנדרש להכריע באותה שאלה לצורך פסק דינו , הסמכות העניינית לדון בה , בין כסמכות ייחודית ובין כסמכות מקבילה לסמכותו של בית משפט אחר או של בית דין אחר , אין ההוראה חלה , והשלכתה של ההכרעה , כהשתק פלוגתא , תיבחן , כפי שהוסבר לעיל , רק מבעד משקפיו של כלל ההשתק . שתי גישות תיתכנה , כמבואר לעיל , לפירושה של הוראת סעיף 76 ולקביעת תחום חלותה 15 זאת לאור ההלכה הפסוקה , כפי שנראה בהמשך , שלפיה אין הכרעה מכוח סמכותו הנגררת של בית המשפט מחייבת בבית המשפט או בבית הדין שהינו בעל הסמכות הייחודית לדון בעניין , נושא השאלה שכך ...
אל הספר