סיוגו של כלל ההשתק , מצד שני . מעמדו של ממצא עובדתי כלשהו במערכת הכללים המופעלת בהתדיינות כלשהי אינו צריך להוות גורם בעל משמעות לצורך הפעלתו של כלל ההשתק . מבחן חיוניות הממצא די בו כדי להבחין בין ממצאים עובדתיים שהינם שוליים וטפלים למחלוקת המרכזית , ועל כן אין בכוחם להקים השתק פלוגתא , לבין ממצאים עובדתיים שההכרעה בהם היתה חיונית לצורך פסק הדין , ועליכן אין כל הצדקה לשלול מהם כוח מחייב כהשתק פלוגתא רק משום שמיקומם או תפקידם באותה התדיינות היה ראייתי בלבד . תחת זאת , יש להתמקד בבחינת איכותה והיקפה של ההתדיינות שהתקיימה ביחס לאותה פלוגתא עובדתית במסגרת התובענה הראשונה , שבה נקבע הממצא . אם ייחסו בעלי הדין עצמם חשיבות לפלוגתא , בהשקיעם זמן , מרץ ומשאבים לבררה , די בכך למצות , מבחינת כלל ההשתק , את הדרישה לקיומה של התדיינות באותה פלוגתא . שאלה אחרת היא , אם יש להתנות את תחולתו של הכלל בדרישה כללית , בדבר יכולתם הסבירה של הצדדים לצפות במהלך ההתדיינות הראשונה את ההשלכות המניעותיות האפשריות שיהיו להתדיינות ביניהם בהתדיינויות אחרות , מבחינת הממצאים שיקבע בית משפט . כאמור , זה היה הרעיון המרכזי...
אל הספר