ב. זהות הפלוגתא

. 68 § בדומה לכלל של השתק עילה , המחייב זהות בין עילת התביעה שעליה מבוססת התובענה השנייה לבין עילת התביעה שעליה נשענה התובענה הראשונה , כך אף לגבי הכלל של השתק פלוגתא . קיומה של זהות בין הפלוגתא או השאלה שנדונה והוכרעה בהתדיינות הראשונה לבין הפלוגתא או השאלה המועלית בהתדיינות השנייה היא תנאי יסודי לביסוסו של כלל הפלוגתא הפסוקה . השאלה שעל בית המשפט לברר היא , אם כך , האם הפלוגתא שמבקש בעל הדין להעמיד לפניו היא , למעשה , "אותה שאלה" eadem ) ( quaestio שכבר נדונה והוכרעה על ידי בית משפט בהתדיינות קודמת בין אותם צדדים . משמצא בית המשפט שאכן באותה פלוגתא ממש מדובר , לא יהא בעל הדין רשאי להעלות טענה עובדתית או להציג תיאוריה משפטית הנוגעת או מתייחסת לאותה פלוגתא שכבר נדונה והוכרעה במשפט קודם בין אותם צדדים , ואשר נמנע מלהעלותה בהזדמנות הקודמת . המבחן הוא מבחן זהות הפלוגתא , להבדיל מזהות הטענה . אומנם , בדרך כלל קמה הפלוגתא ונוצרת בין המתדיינים מכתבי הטענות שהחליפו ביניהם , ובכך מהווה טענת בעל הדין מרכיב יסודי וחיוני ביצירתה של הפלוגתא וממילא בכוחה לחולל שינוי בזהות הפלוגתאות המועלות בכל אחת ...  אל הספר