. 44 $ מתקין תקנות סדר הדין האזרחי הבחין בהוראותיו בין מקרה שבו לא תבע התובע את מלוא הסעד שהוא זכאי לו בשל עילת התובענה , אלא תבע רק את חלקו , לבין מקרו שבו תבע התובע רק מקצת מן הסעדים שהוא זכאי להם בשל עילה אחת . במקרה הראשי קובעת תקנה ) 44 ב , ( כי "תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו , לא יגיע אחרי כן תובענה בשל חלק זה 25 " . במקרה השני דנה תקנה , 45 ועל פיה , כאמור , קיימו האפשרות לחרוג מן הכלל האוסר את פיצול עילת התביעה בהיתר של בית המשפט שלפניו הוגשה התובענה הראשונה . להבחנה בין תביעת חלק מסעד אחד לבין תביעת חלק מסעדיב אחדים תהא איפוא נפקות לצורך הבקשה לפיצול סעדים שיגיש תובע במסגרת התובענה הראשונה " . משלא הוגשה כלל בקשה כזו או משהוגשה ונדחתה , אין התובע יכול , בכל 25 הוראה זו יש לקשור עם תקנה ) 44 א , ( הקובעת : '' תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה : אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט '' . וראה גם תקנה ( 7 ) 9 ו ( 8 ) 9 לתקנות הדנות בפירוט שעל התובע לפרט ככתב התביעה בדבר הסעד המבוקש והסכום שהתובע הסכים ...
אל הספר