ג. מעשה־בית־דין - כלל דיוני או דוקטרינה מהותית

. 10 § שאלת סיווגו של מעשה בית דין כדוקטרינה משפטית מעלה קושי קונספטואלי , בעל השלכות מעשיות . הצדק ... ומפאת הטעם האמור לא ניתן להרחיב פעלו של מעשה בית דין , אף אם היה אולי צידוק לכך כדי למנוע התדיינות נוספת ומיותרת בישראל '' . 31 ראה פרק עשירי : עקרון ההדדיות . טענת המניעות מכוח פסק דין ( estoppel yb gmentjud ) מועלית במשפט על-ידי בעל דין המבקש להסתמך על פסק הדין נגד בעל הדין יריבו , על מנת "לחסום" לפניו את הדרך לבירור התובענה כולה או חלקה באמצעות מעשה בית דין שניתן ביניהם באותה עילה או באותה פלוגתא . זה הפן הדיוני של הכלל : כלל של "חסימת . טענות" בהתקבל טענת המניעות , יהיה בעל הדין שכנגד מושתק מלטעון כל טענה העומדת בסתירה לתוכנו של פסק הדין ; לאמור , הוא יהיה מנוע מלכפור בנכונותן של הקביעות העובדתיות ושל המסקנות המשפטיות שבפסק הדין . פסק הדין מהווה ראיה מכרעת או ראיה מוחלטת לתוכנו בכל התדיינות אחרת בין אותם צדדים . מכאן , שסיווגו של מעשה בית דין ככלל דיוני ידגיש את כוחו המחייב של פסק הדין כראיה מכרעת במשפט , ואת פעולת המניעות שהוא פועל כמחסום המוצב על דרך ההוכחה של הצד שכנגד . עליכן...  אל הספר