הקריאה ברמה זו היא יסודית ומעמיקה , הפעילות מורכבת ושיטתית ביחס לשתי הרמות הקודמות , והקורא משקיע את מרב מאמציו בהבנת הטקסט . בקריאה המבוקרת הקורא ממצה את יכולת הקריאה במסגרת זמן מוגדרת , ואילו בקריאה האנליטית עליו למצות את יכולתו ללא מגבלות זמן . על הקורא לשאול על הטקסט שאלות רבות ומגוונות , ניתן לדעתנו למצוא חוקיות ולארגן שאלות אלו . כמו כן , ברמת הקריאה האנליטית על הקורא לשאוף להכיר את הטקסט כאילו הוא יוצרו . פעמים רבות ייצרו הוגי חב״ד דא״ח ) דברי אלוהים חיים , מאמר חסידות ( וחידשו את הידע החב״די עד כדי כך שאם חסיד לא הכיר את יסודות הטקסטים ברמת הקריאה האנליטית , קשה היה לו להבין את רצף ההרצאות , את המאמרים החדשים שייצר האדמו״ר בתקופתו ואת החידושים בדברי קודמיו . מטבען של שאלות אנליטיות להעלות לעתים קושיות המראות סתירות בטקסט או קושיות שאינן בנות פתרון . לקורא חיצוני ) בהקשר זה : קורא שאיננו חסיד חב״ד ( אין מעצורים פסיכולוגיים שימנעו ממנו לפרק את הטקסט לגורמיו , להקשות על כל תג ותג כראות עיניו . לעומתו , הקורא הנמנה עם החוג צריך להתמודד עם שאלות שעלולות לבלום את היסקיו הלוגיים : האם...
אל הספר