3. מנהג המקום וקדימות המעשה

המערכת ההלכתית , כאשר צופים בה ממבט – על , כוללת כמה מרכיבי יסוד אשר ביחסים הדינמיים שמתרחשים ביניהם יוצרים אותה : המסורת הטקסטואלית ; הסמכות הרבנית אשר פוסקת את ההלכה ; קבלתה ( המפורשת או הנרמזת ) של הקהילה את מרותו של אותו חכם ושל פסיקותיו , ודפוסי ההתנהגות של הקהילה ומנהגיה אשר בעצמם מהווים מרכיב שאותו חכם חייב לקחת בחשבון בהכרעתו ההלכתית . עד כאן בפרק זה 80 פולמוסו של ר ' חיים ב " ויכוח מים חיים " מופנה כלפי ה " תורת חטאת " של הרמ " א , ספר שעיקר עיסוקו הלכות כשרות . עם זאת , כפי שכבר ראינו , ר ' חיים מבטא בו את התנגדותו הנחרצת לקודיפיקציה באשר היא , כולל זאת של קארו . 81 ויכוח מים חיים , חלק ו , עמ ' . 96 מובאה זו במלואה מופיעה במקור במודגש . יש לציין כי סוף המשפט , שאותו השמטתי לעיל , הוא ... ' כי דיני איסור והיתר איננו כשאר איסורים , כמו שכתבתי לעיל ' . בסעיף הפותח של " ויכוח מים חיים " ר ' חיים מסביר כי תחום האיסור וההיתר ייחודי , שכן עולה בו ביתר שאת שאלת ההחמרות , שהן נפוצות בתחום . אפילו אם נקבל את טענתו של ר ' חיים על אודות ייחוד תחום האיסור וההיתר , סבורני כי עדיין אפשר לר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן