אולם אם נדמה כי ניתן לסווג את עמדת רוזנצווייג ביחס להלכה המקובלת כשלילית , גם כאן ניווכח לדעת כי הוא מפלס לעצמו דרך ביניים שאינה לא אורתודוקסית ולא רפורמית . הרי כנגד טענתו כי תודעתו שהוא ' עדיין ' מקיים מצווה מסוימת מרחיקה אותו מהמחנה האורתודוקסי , משפטו הידוע של רוזנצווייג , המצוטט באופן תדיר ( גם על ידי מי שאינו מבין אותו לעומק ) , מרמז כי חזרתו בתשובה – היינו , אימוצו של אורח חיים עם זיקה עמוקה לקיום מצוות – אינה שלמה , ויתרה מזו – זוהי דרך חד – סטרית ( היינו , מפחות שמירת מצוות ליותר שמירת מצוות ) . כלשונו במכתב לרודולף האלו : ובעצם , האם אתה סבור שחבריי הנוצריים היו מתנגדים לכך , לו הייתי מתחיל להניח תפילין או לצום עם קהילת פרנקפורט בצומותיהם ? אדרבה , זמן רב לפני שדחקת , הם דחקו בי ואני עניתי באותה שלוות נפש את ה ' עדיין לא ' שלי , כפי שעניתי לך , אתה תזכור , ב – י , 6 . 1 . 20 לפני הצהריים בתחנת הרכבת – באותו , 6 . 1 . 20 כאשר כעבור שעות מספר ה ' עדיין לא ' נעשה ל ' עכשיו ' . לכאורה משתמע מכאן שזה ' רק עניין של זמן ' עד שיניח תפילין , ורק בגין אילוצים טפלים – אולי הקושי לקחת על...
אל הספר