3. התגלות טהורה

מה אפשר לומר על אודות ההתגלות השנייה , לגבי המתרחש בה ? על צורתה – הניסיון , המכיל רגישות לרגע הנוכחי ולעצמתו של הדיבור – אנו יודעים ; אולם מה לגבי תוכנה ? ראשית , יש לומר באופן פשוט כי אין לה תוכן ממשי מסוים . כפי שראינו , רוזנצווייג מסתפק באמרו כי זו ' התגלות אשר איננה יותר מאשר התגלות , התגלות במובן צר יותר – בעצם במובן הצר ביותר ' . במבט ראשון , היעדר תוכן זה מזכיר את הצו הקטגורי של קאנט , גם הוא צורה ללא תוכן . אולם רוזנצווייג מבקר בחריפות את הצו הקטגורי בנקודה זו , ואכן ניתן לראות את המרחק המשמעותי שמבדיל בין תפיסת ההתגלות של רוזנצווייג לבין הצו הקטגורי של קאנט . אכן , עבור רוזנצווייג , ההתגלות היא ' רק ' עצם המפגש בין האל לבין האדם – נוכחות גרידא , אולם ל ' נוכחות ' זו צורה שהיא כמעט תוכן : אהבה . כשמדובר באל , ' האהבה איננה תכונה אלא מאורע , ואין מקום בה לאף תכונה ' . הוא ממשיך : ' האל אוהב ' הוא ההווה הטהור ביותר – מה בכלל יודעת האהבה עצמה , אם היא עתידה לאהוב , אם היא כבר אהבה ? די לה שהיא יודעת את הדבר היחיד , שהיא אוהבת . אין היא מגיעה אל המרחב , כפי שעושה התכונה ; חכמה וכו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן