ד. סיכום

בפרק זה תיארתי שתי חזיתות המשקפות התערבות הדרגתית גוברת בהסדרת עניינם של עורכי דין בישראל . ראשית , הכנסת - זירה פוליטית פלורליסטית - מרבה לעסוק הן בעניינים מבניים והן נורמטיביים של עורכי דין . ניתן לזהות בגוף המחוקק גישות הרואות בפרופסיה התארגנות אנטי תחרותית , ובשדה השירותים המשפטיים ספרה שוקית לכל דבר . מנגד יש הרואים במקצוע עיסוק בעל שליחות ציבורית , עם חובות להנגשת המשפט ולקידום ערכים דמוקרטיים של צדק וזכויות אדם . לא ניתן לזהות בכנסת תפיסה מונוליתית באשר לאופיו של המקצוע ; כך או כך , מציאות בה לשכת עורכי הדין נהנתה מאוטונומיה ואי התערבות אינה מקובלת עוד על חברי כנסת רבים . במקביל גוברים העניין והנכונות מצד רשויות המנהל להתערב בענייני הפרופסיה , ובחזיתות רחבות : פיקוח על עובדים במשרדי עורכי דין , פיקוח מצד רשם מאגרי המידע , פיקוח מצד המפקח על הביטוח , וכמובן - יוזמות חקיקה של משרד המשפטים ומשרד האוצר . היוזמות מטעם משרד המשפטים מקורן בדרך כלל בגישה הפרופסיונלית - ציבורית , ונועדו להגביר את השקיפות בהתנהלות הפרופסיה ; מצד משרד האוצר המגמה מורכבת . מכיוון אחד עמדתו משקפת את גישת השו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הקיבוץ המאוחד