עד לתיקון מס ' 32 לחוק הלשכה , שיידון בסעיף זה , לא נעשו שינויים מהותיים בדין המשמעתי מאז חקיקת חוק לשכת עורכי הדין ב - . 1961 במשך עשורים שלטה לשכת עורכי הדין בהליכי המשמעת כמעט ללא התערבות חיצונית . החל מהתקנת כללי משמעת ( בסמכות המועצה הארצית ובאישור שר המשפטים ) , ביזום הליכי קבילה משמעתיים ( הוועד המחוזי והוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין הוסמכו כקובלים , ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ) וניהולם . השיפוט בהליכי משמעת היה נתון לפיקוח חיצוני מצומצם , וזכה משך שנים לגיבויו של בית המשפט העליון בערכאת ערעור . חברים בבתי הדין המשמעתיים האזוריים והארצי - עורכי דין בלבד - מונו על ידי ועדי המחוז בהתאם לרשימה שמית שעליה הוסכם על ידי פלגים מנוגדים של הלשכה , ללא פיקוח או בקרה ציבוריים . שיטת מינוי זו חשפה את ההליך למניפולציות והשפעות פוליטיות חמורות . ההליך המשמעתי נעדר שקיפות : דיוני בתי הדין למשמעת נערכו בדלתיים סגורות ; החלטותיהם לא פורסמו באופן מסודר ולצדדים המעוניינים או לציבור לא הייתה גישה אליהם ; אמצעי הענישה החמורים ביותר שהוטלו על ידי בתי הדין ( השעיית הרישיון והדחה מן הל...
אל הספר