ב - 2002 הגישה לשכת עורכי הדין תביעה אזרחית נגד חברת ' פיצוי נמרץ בע " מ ' , במסגרתה ביקשה צווי מניעה זמניים וקבועים נגד פעילותה , בטענה שהיא מסיגה את גבול המקצוע . ‘ פיצוי נמרץ ' עסקה במימוש זכויות כספיות בגין נזקי גוף , וסייעה לפונים אליה להגיש תביעות למוסד לביטוח לאומי , לחברות ביטוח , לקצין התגמולים ועוד . פעולותיה כללו מתן ייעוץ והכנת חוות דעת , סיוע בהכנת מסמכים והגשתם , וביצוע פעולות שונות בשם לקוחותיה . כמו כן עסקה החברה בהגשת עררים לוועדות ערר של המוסד לביטוח לאומי ועל החלטות קצין התגמולים . בנוסף להתקשרות עם אנשי מקצוע מתחום הרפואה , הביטוח והמס , התקשרה החברה עם עורכי דין : בתחילה העסיקה אותם כשכירים , ולאחר מכן חדלה ממתכונת העסקה זו והעבירה תיקים לטיפול עורכי דין חיצוניים בדרך של הסכמי התקשרות . בנובמבר 2005 ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים , בהרכב של שלושה שופטים , פסק דין בתביעת לשכת עורכי הדין . בתקופה מאז הגשת התביעה עמד בתוקפו צו מניעה זמני שהגביל באופן חלקי את פעולותיה של ‘ פיצוי נמרץ ' והשליך על התנהלות שאר החברות המסחריות בזירה זו . זמן מה לפני כן הוכרעה עתירה לבג " ...
אל הספר