גישה פוזיטיביסטית מניחה התפתחות הדרגתית מצורת עיסוק שהיא פחות מפרופסיה ( או עדיין לא פרופסיה ) , לכיוון של הפיכה לפרופסיה . לפי גישה זו עלינו לבחון בזמן נתון את המאפיינים המגדירים והמזהים פרופסיות . אלו כוללים , למשל , תנאי כניסה למקצוע , ובכללם תקופת הכשרה פורמלית ( לימודים אקדמיים , קורסי הכשרה , התמחות ואימון ) , מבחנים , קבלת היתר או רישיון לעסוק בתחום ( מדינתי או אחר ) . ההתארגנות יכולה להיות פורמלית , כזו שמאגדת את כל העוסקים במקצוע , והעיסוק כפוף למערך הסדרה משמעתי , הכולל התוויית כללי התנהגות , מנגנוני אכיפה ושיפוט . בדרך כלל , נבחנים קיומם של כללי משמעת ואתיקה . הגישה הפוזיטיביסטית אינה מכריעה באשר לאופן ההסדרה הנדרש על מנת שהתארגנות תהיה מוכרת כפרופסיה , והיא ניטרלית מבחינה נורמטיבית או ערכית . היא " מצלמת " מצב קיים ובוחנת את התקיימותם של מכלול מאפיינים כאמור , תוך הנחה שעל פני זמן מתקיים תהליך התפתחותי ליניארי , בו קיימת התקדמות ומעבר משלב של עיסוק לעבר פרופסיה .
אל הספר