בקביעת זמנו של פרק ז נחלקים החוקרים באופן כללי לשתי קבוצות : המקדימים , בדרך כלל אלה שנוטים ליחס למיכה גם את נבואות הישועה בפרקים ד – ה ( ראו שם , במבואות לחטיבה השנייה ולנבואות ) , מעריכים שגם פרק ז הוא חיבור של מיכה עצמו . המאחרים , שבדרך כלל שוללים ממיכה את נבואות הישועה קובעים את זמנו של הפרק לאחר החורבן . הקביעות נסמכות על תיארוך היחידות הבודדות ( ראו הטבלה לעיל עמ ' , ( 148 כל חוקר לשיטתו . לדעת המקדימים תיאור החברה המושחתת ( א ו / ז ) הולם את זמנו של מיכה . את אזכור אשור ( פס ' יב ) הם קושרים למתקפות האשוריות על שומרון וירושלים בסוף מאה ח ' לפסה " נ . קיבוץ הגלויות והישיבה לבטח בארץ ( פס ' יב , יד ) מתייחסים לדעתם למציאות שנוצרה לאחר חורבן שומרון ומסע סנחריב על יהודה וירושלים בשנת 701 לפסה " נ , וזה נרמז בלשון " לשארית נחלתו " ( פס ' יד ) . יש הרואים בפס ' ז כ נבואה ממקור צפוני ( כגון אייספלדט , עמ ' , 265 – 264 הסבור שלפנינו מזמור פולחני שרקעו המלחמות בשנים 721 – 722 לפסה " נ , שסופן חורבן שומרון ; בעקבותיו הלכו קפלרוד , ואן דר ואודה ואחרים ; סקירה מפורטת אצל ויליס , הסבור שהנב...
אל הספר