הרצף הרעיוני והספרותי של החטיבה עריכתי ואינו עדות להיותה נבואה אחת . בחטיבה שלוש נבואות : פס ' א ה , ו ח , ט טז . גם כאן , כמו בחטיבה השנייה ( פרקים ד – ה ) ובאפילוג ( פרק ז ) , משתקפים שני רבדים של עריכה , שלוש הנבואות העצמאיות נערכו זו לאחר זו ויצרו את החטיבה . שלא כבחטיבת הנבואות הראשונה ( פרקים א – ג ) שבה שלושה שלבים : הנבואות העצמאיות נערכו במסגרת של שלוש פרשות שאחר כך חוברו לחטיבה ( ראו לעיל עמ ' . ( 53 , 16 רוב החוקרים מסכימים שפרק ו אינו נבואה אחת , אך יש מחלקים את הפרק לשתי נבואות בלבד . יש הסכמה שפס ' ט טז הם נבואה עצמאית , אולם רבים רואים בפס ' א ח נבואה אחת ולא שתיים ( דיון מפורט להלן עמ ' . ( 244 – 243 , 230 זמן גיבושה של החטיבה תלוי בזמן חיבורה של הנבואה המאוחרת יותר בחטיבה . נראה לי שהנבואה השנייה ( פס ' ו ח ) וחלק הארי של הנבואה השלישית ( פס ' ט טו ) הן של מיכה . לעומת זאת לנבואה הראשונה ( פס ' א ה ) ולפס ' טז החותם את הנבואה האחרונה אופי משנה תורתי ( רעיוני ולשוני ) מובהק , ומכאן שיש לתארכם לתקופה שלאחר פרסום ספר דברים בשנת 621 לפסה " נ . אין בהם כל רמז לחורבן הבית ו...
אל הספר