תוכן וצורה תוחמים את החטיבה השלישית בספר . יש בה רק נבואות תוכחה ופורענות ( שלא כבחטיבת הפרקים ד – ה , שבה הישועה עיקר , אך יש בה גם פורענות ) ומבחינה צורנית אי אפשר לשבצה במבנה המעגלי הסגור של קודמתה . מכאן שבפרק ו נפתחת חטיבה עצמאית . מובהק יותר קו הגבול הז ' אנרי בינה לבין פרק ז שהוא מזמור ולא נבואה ( וראו על כך להלן עמ ' , ( 270 – 269 כך שאין למתוח את גבולותיה לתוך פרק ז ( כמו שוו [ עמ ' , [ 192 – 161 הקובע את גבולה התחתון בז , ז , וקאפי [ עמ ' , [ 253 – 245 המרחיב את גבולה על כל פרק ז ) . גם בחטיבה זו אפשר לזהות מבנה מעגלי מסוים . בפתיחה ובסיום יש ביטוי לרעיון הברית בין האל וישראל : הריב של ה ' " עם עמו " בפתיחה ( ו , ב ) וקללות הברית בסיום החטיבה ( ו , יג טו ) . מעגליות מסוימת אפשר למצוא גם בקשר האסוציאטיבי בין בלעם שביקש לקלל את ישראל , בפתיחת החטיבה ( פס ' ה ) , לבין הקללות המובאות בסופה : אז ישראל ניצל בחסדי האל מקללות בלעם , אבל משהרבה לחטוא , האל עצמו יביא עליו קללות קשות ( פס ' יג טז ) . הבריח התיכון של החטיבה הוא הרעיון שיש קשר של מחויבות הדדית בין אלוהי ישראל לעמו . ניתן ...
אל הספר