יב אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם : יג עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם . לפרשת התוכחה והעונש לישראל נספחה נבואת חתימה לפרשה השנייה , ועניינה קיבוץ כל שארית ישראל , ויציאתה המאורגנת ממקום התקבצותה . היא מובלת על ידי המלך , ובראשה האל עצמו . הנבואה אחידה ואין סיבה לפצלה לכמה יחידות כהצעת וולף , שטען בפירושו שפס ' יב ופס ' יג עמדו כל אחד לעצמו , או כהצעת מייס ( בפירושו ) שפס ' יב הוא אמירה מקורית ( מאוחרת למיכה ) שאליה נוספה הערת פירוש ( יג ) שהורחבה מאוחר יותר ( יג ) . ההסבר לשינויי הגוף של המדבר בשני הפסוקים הוא שבפס ' יב האל דובר בגוף ראשון , ואילו בפס ' יג מדובר על האל בלשון נסתר ( גוף שלישי ) . המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי טעון הסבר גם לשיטת וולף ומייס : מדוע זה העורך שהוסיף ( לשיטתם ) הערות הסבר ופירוש לא המשיך בגוף ראשון כדי לשוות לנבואה אופי אחיד ? נראה שנבואה אחידה זו פותחת בציטוט דבר האל ( פס ' יב ) בפי הנביא וממשיכה ( בפס ' יג ) בפירושו על ידי הנביא עצמו . הנבואה מבוססת על דימוי העם ל...
אל הספר