א . ספר מיכה מרבה בכינויים לעם ישראל או לחלק ממנו . ניתן למיין כינויים אלה לשתי קבוצות : כינויים חדמשמעיים וכינויים רבמשמעיים . ( 1 ) לקבוצה הראשונה שייכים הכינויים הנוקטים בשמות הערים הראשיות של ממלכות ישראל ויהודה : שומרון ( א , א , ה ו ); ירושלים ( א , א , ה , יב ; ד , ב ); ציון ( ד , יא ); וכן בת ציון ( א , יג ; ד , י , יג ); בת ירושלים ( ד , ח ) . במקרים אלה ברור למי הכוונה ורק יש לשאול אם הכוונה לערים וליושביהן , או שמא יש לשמות אלה גם משמעות מטונימית רחבה יותר והם מכוונים גם לתושבי הממלכות שהן בירותיהן – לישראל וליהודה . ( 2 ) לא כן הקבוצה השנייה , שבה נוקט הכתוב בכינויים שאינם חדמשמעיים : יעקב ( א , ה ; ב , יב ; ג , א , ח ; ד , ב ); בית יעקב ( ב , ז ; ג , ט ); שארית יעקב ( ה , ו ז ); ישראל ( א , יד טו ; ג , ח ; ו , ב ); בית ישראל ( א , ה ; ג , א , ט ); בני ישראל ( ה , ב ); שארית ישראל ( ב , יב ); שארית נחלתו ( ז , יח ); יהודה ( א , ה , ט ; ה , א ; ועוד פעם בכותרת : א , א ); עמי ( א , ט ; ב , ח ט ; ג , ג , ה ; ו , ב , ה ); עמך ( ז , יד ); העם הזה ( ב , יא ) . להלן נדון בקבוצת הכ...
אל הספר