זה הפירוש השני שלי בסדרת ' מקרא לישראל ' , לאחר פירושי לספר ירמיה ( תשס " א ) . כיוון שעקרונות הסדרה כמו גם גישתי העקרונית לדרך שבה ראוי לכתוב פירוש מדעי לספר נבואה נשארו בעינם הרי חלק מהדברים דלהלן לקוח מתוך מה שכתבתי בפרק המקביל במבוא לפירושי לספר ירמיה . השאר נוגע , כמתבקש , לעניינים המיוחדים לספר מיכה ולפירוש זה . . 1 הפירוש עוצב מתוך היענות לשתי מגמות , שלפעמים אינן עולות בקנה אחד : פרשנית ומחקרית . הפרשן אמור לייצג את המחברים ולהיות להם לפה , לבל יהיו דבריהם חתומים בפני הקורא בעטיים של פערי זמן , שפה , תרבות וכיו " ב . לשם כך עליו לבאר את הכתוב כמות שהוא , להיות קשוב אליו ולהיענות לו , להצביע על רמזי המחבר שהשתמש בתחבולות ספרותיות מגוונות ולעמוד על משמעותם , שמא יחמיצם הקורא הפחות מיומן , או יטעה בהבנתם . על הפרשן לקבל כנקודת מוצא להסבריו את הטענה הבסיסית של הספר , היינו , במקרה של ספר מיכה , שכל הכתובים בו הם " דבר ה ' אשר היה אל מיכה ה מּ רשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה " ( א , א ) . ואילו החוקר , מעצם מהותה של גישה מדעית , חייב להיות תמיד ספקן ואל לו לקבל את דברי הכתוב כמ...
אל הספר