[ד] עריכת הספר

. 1 כל אסופה היא פרי עריכה . הסבורים שכל הנבואות והמזמורים בספר מיכה הם של הנביא עצמו צודקים מבחינה מתודולוגית בהסיקם שהספר נערך על ידי עורך אחד , בן זמנו של הנביא , ואולי אף בידי הנביא עצמו . זו גישתו העקרונית של קויפמן לספרי הנביאים לרבות מיכה ( תולדות האמונה הישראלית ג / א , עמ ' . ( 55 – 20 אף לשיטת הרן לכל ספר נבואה היה עורך אחד בלבד , אלא שעורכים אלה פעלו בתקופה שלאחר החורבן . הרן תקף " גילויים של ביקורת פרועה ונעדרת רסן " ( האסופה המקראית ג , עמ ' 441 ) של חוקרים הנוטים למצוא בספר נבואות מאוחרות ומציעים תהליך עריכה מסובך של הספר . תפיסה עקרונית זו מייתרת כל דיון בעריכת הספר , שכן היא חופפת לשאלת המבנה שנידונה לעיל . לעומת זאת המסקנה שיש בספר כתובים מאוחרים למיכה , מחייבת לקבוע כי זמנו של העורך האחרון אינו קודם לזמנם של הכתובים המאוחרים ביותר בספר ( אף כי ייתכן שכתוב מסוים נתחב למקום בו הוא נמצא על ידי מעתיק מאוחר אף לאחר שלב העריכה הסופי ) . אף יש לבדוק את האפשרות שהמבנה הבעייתי של הספר , שהכל מודים בו ומתייגעים להסבירו , נובע מריבוי שלבי העריכה , מה שהגביל את העורך האחרון בעיצו...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס