[א] הבחנות יסוד

. 1 ספרי הנביאים הם בעיקר אסופות ( אנתולוגיות ) של נבואות ( ולפעמים אף מזמורים , סיפורים , היסטוריוגרפיה ) המיוחסות לנביא שעל שמו נקרא הספר . לכל אסופה ( אנתולוגיה ) ספרותית יש עורך , שעליו להחליט בעניינים שונים : ( א ) הוא חייב להחליט מה לכלול באסופה ? האם תכלול רק את דבריו של הנביא שעל שמו נקרא הספר או גם סיפורים הקשורים בנביא ( כגון יש ' לו – לט ; יר ' לו ); האם יכלול באסופה רק נבואות או גם מזמורים ( כגון יש ' יב ; יר ' יד , א ט ; יז , ה יח ); האם יביא בה נבואות שמחברן אלמוני , ונבואות שהעורך מודע לאפשרות שאינן של הנביא שעל שמו נקרא הספר ( כגון יש ' מ – סו ; זכ ' ט – יד ) . ( ב ) עליו להחליט לפי איזה עיקרון יסדר את הדברים : האם לפי עיקרון כרונולוגי – סדר אמירת הנבואות ? או בהתאם לסוגות ( ז ' אנרים ) של החיבורים : נבואות לחוד ( אולי גם מיון משני , נבואות פורענות לעומת נבואות ישועה ; נבואות לישראל לעומת נבואות לגויים וכו ' ) , מזמורים לחוד וסיפורים לחוד ? האם לשמור לאורך כל הספר על עקרון עריכה אחד או לשלב את העקרונות הללו יחד ( כדרך שעשו למשל , העורכים של ספרי ישעיה , ירמיה ויחזקאל )?...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס