מטרת פרק זה היא לבחון את תהליך ניתוח המדיניות במשרד האוצר , שממלא תפקיד מרכזי בייזום , בעיצוב וביישום של מדיניות כלכלית בישראל . עבודות קודמות הראו כי בהשוואה לנהוג במרבית המדינות המפותחות , למשרד האוצר יש כוח עודף יחסית למשרדי ההוצאה . מאמר זה מתאר שלושה דגמים של ניתוח מדיניות שנעשים באגף התקציבים או בעבורו : עבודה פנימית , ועדה בין – משרדית וועדה ציבורית . בחינה של שלושת הדגמים על פי תהליך קבלת החלטות מן הדגם של רציונליות מוגבלת , המופיע בספרי הלימוד של ניתוח מדיניות , מלמדת כי החולשות המרכזיות של ניתוח המדיניות בולטות יותר בעבודה הפנימית של אגף התקציבים . האגף אינו מקפיד על הערכת ההשפעות הצפויות של צעדי המדיניות על התועלות ועל העלויות . למעשה , לא נבנתה תשתית מקצועית השולטת בטכניקות המקובלות של הערכת ההשפעות המשוערות . הוועדות הבין – משרדיות והוועדות הציבוריות אינן עובדות לפי מתודולוגיה קבועה , ולכן איכות עבודת הניתוח שלהן היא אקראית , בהתאם לאישים שעומדים בראשן . בכל הדגמים שנחקרו גם אין מסורת של הצגת תפריט של חלופות בפורום הממשלה , וממילא גם לא ברור מהו כלל ההחלטה שעל פיו בוחרים א...
אל הספר