״מטרת החינוך צריכה להיות : אנשים המצטיינים בעצמאות , במחשבה ובמעשה , ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית״ ( אלברט איינשטיין ) . זה המוטו שכתבה בדבריה שרונה , מורה בשנות הארבעים המוקדמות לחייה , בעלת ותק של 18 שנה , המלמדת בבית ספר יסודי אזורי ביישוב עירוני מתפתח במרכז הארץ . כך החלה את סיפורה : תפיסתי העצמית , הערכים הבסיסיים והצרכים שמניעים אותי התחברו מאוד לציטוט מתוך דבריו של אלברט איינשטיין , המשקפים גם את תפיסת הקריירה שלי כמונעת ממניע חברתי כשהעשייה למען הכלל עומדת לנגד עיניי לאורך כל הקריירה . סיפור התפתחותה המקצועית של שרונה נסב על השינוי המשמעותי שעברה בעקבות רפורמת אופק חדש . בית הספר שהיא מלמדת בו היה מהראשונים שהצטרפו לרפורמה כבר בשלב הראשון ( בשנת הלימודים תשס״ח ) . בשלב זה עדיין הייתה בחירתם של המורים להצטרף לשינוי נתונה בידיהם , ושרונה , על אף לבטים רבים וחששות כבדים , בחרה לעשות זאת . קולה בוודאי מייצג עוד מורים רבים שבחרו או שנכפה עליהם להצטרף לרפורמה . תחילתו של הסיפור דווקא בנקודת שפל בחייה המקצועיים , כשסירבה לקבל את תפקיד סגנית מנהלת בית הספר . זמ...
אל הספר