תפיסה פדגוגית כוללת — האם היא אפשרית? האם היא רצויה?

בועז צבר מאמרו של כרמון מצטרף למסורת ארוכה של חיבורים פדגוגיים התרים אחר פתרון מקיף וכולל לבעיית החינוך . כרמון מבקש להציג קווי מתאר כלליים לעיצובה של תפיסה חינוכית עדכנית וכוללת שהוא מכנה ‘ חינוך למשמעות ' . את הבעייתיות של התפיסות הקיימות בשיח החינוכי של ימינו ואת חוסר יכולתן להציע מענה לבעיותיו של החינוך במאה ה - 21 תולה כרמון בחלקיותן . חלקיות זו מתבטאת בתאוריה חסרה ובפרקטיקה המוגבלת הנגזרת ממנה : אחת מתרכזת בממד האינטלקטואלי והקוגניטיבי של הלמידה , שנייה בממד הרגשי והחווייתי , שלישית מרכזת את מאמציה באיכותם של תוכני הדעת , רביעית בשכלול האמצעים ; זו מדגישה את חשיבות החברה והחינוך לערכים פונקציונליים , האחרת מעלה על נס ערכים גלובליים וסביבה . כרמון טוען שחלקיותן של הפרדיגמות הקיימות פוגעת בפוטנציאל השפעתן , מערערת על אפשרות התקבלותן בחברה , מונעת את בנייתו של אתוס משותף להורים ולמחנכים ומטשטשת את הכרחיותו של הדיון בנוגע לאתגריו של החינוך בזמננו . הפרדיגמה הכוללת לעומת זאת חייבת להתבסס על מכנה משותף חברתי רחב ככל האפשר ; היא צריכה להיענות למניעיהם של המורים והמחנכים ולכבדם , להיות מ...  אל הספר