מירי שליסל לאורך ההיסטוריה היהודית היה לימוד התורה הערך המרכזי בעולם הדתי והרוחני לאור הצו " לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל " ( יהושע א , ח ) . תלמוד תורה לדורות התרכז בעיקר בלימוד תורה שבעל פה , אך תמיד היה מקום של קביעות ללימוד חומשי התורה , כפי שעולה מההנחיה לכל אדם מישראל לקרוא בכל שבוע " שניים מקרא ואחד תרגום " ( פעמיים את הכתוב בפרשת השבוע ופעם אחת תרגום או פירוש לכתוב ) . חובת הלימוד הייתה עשויה לפטור אותנו מן השאלה על הבנה ומשמעות , משום שגם למידת הפרטים ושינונם יכולה להתקיים בתור צו , אלא שאל חובת הלימוד צורפה מן הרגע הראשון גם תביעה למשמעות . ייצוג המשמעות בלמידה מופיע בגמרא : לוי ורבי שמעון בן רבי [ יהודה הנשיא ] היו יושבים לפני רבי והיו לומדים בסדרי המקרא . נסתיים הספר [ שלמדו והיו צריכים להתחיל אחר ] . לוי אמר : יביאו לנו ספר משלי , רבי שמעון בן רבי אמר יביאו לנו ספר תהלים . כפה אותו רבי שמעון את לוי והביאו תהלים . כאשר הגיעו לכאן : כי אם בתורת ה׳ חפצו , פרש רבי ואמר : אין אדם לומד תורה אלא ממקום של...
אל הספר