כבוד קהילתי כנכס חברתי

במרכז מסע הערב של יתיר , מסיפוריו הראשונים של א " ב יהושע , שפורסם ב , 1959 - עומד כפר קטן , נידח ושכוח ; מיותר , כפי שמרמז שמו – " יתיר " . הכפר ואנשיו מנותקים מכל יישוב אחר ומחוסרי קשרים כלכליים או פוליטיים . " הנידחים " , קורא להם יהושע . האירוע היחיד המפר לרגע את שיממון החיים ביתיר הוא הרגע היומי שבו חולפת הרכבת על מסילת הברזל הסמוכה לכפר , בשעה שש עשרים ושבע בדיוק . הרכבת לעולם אינה עוצרת . הניסיונות להביא לעצירתה בתחנת יתיר נכשלו . בעבר נקשרו תקוות למקום . כמה מהפועלים שהועסקו בהקמתו האמינו כי זיהו הזדמנות : הקמת יישוב חדש במקום " פורה ומבטיח רבות " , שימוקם ליד תחנת רכבת שתשמש צומת דרכים ותזרים חיים ופעילות . המציאות מפריכה את התקוות . לאחר שנסתיימה הקמת רשת המסילות התחוור " שיתיר רחוקה מרחק מבהיל מכל מקום יישוב אחר " ; שלאמיתו של דבר היישוב נמצא בשוליה הנידחים של הפריפריה . עצירת הרכבת בתחנת יתיר נהפכה ללא כלכלית , ועל כן לא נעתרה ההנהלה לתחנונים כי הרכבת תעצור בתחנת הכפר : לשווא ביקשו פרנסי הכפר הראשונים לעצור רכבת זו , להשהותה בכפר יתיר ולו לדקות ספורות . מנהיגי החברה סירבו ב...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר