בספטמבר 2012 מלאו מאה שנה לטקסט הקצר והחידתי המכונה לפני החוק . בשנים שחלפו מאז נכתב רכש לעצמו המשפט , היצירה שבה משולב לפני החוק , מעמד של אחד החיבורים הספרותיים החשובים שנוצרו במאה העשרים . לפני החוק זכה בשלל פרשנויות וקריאות , שקשרו אותו , בין היתר , לתאולוגיה , לפסיכואנליזה ולפילוסופיה . יש הרואים בו סיפור של החמצה ואוזלת יד אישית , ואילו אחרים מוצאים בו תיאור של כישלון קבוע מראש הטבוע במצב האנושי . מגוון הפרשנויות לא הובילו לעבר פענוח . קל להסכים עם מבקר הגורס , ברשימה הסוקרת שורה של ספרי מחקר חדשים שהתפרסמו לכבוד יובל המאה של המשפט , כי " נראה שהיום לא התקרבנו להבנת היצירה יותר מכפי שקוראיה הראשונים התקרבו להבנה כזו " . דווקא חוסר הוודאות המתמשך באשר לתשובה על השאלה " מה בדיוק רצה קפקא לבטא ? " משמש סוג של תמריץ לעיון וחקירה מתמשכים במשמעויות העולות מהטקסט החידתי שהניח לפנינו . יצירה גדולה ניכרת בכוחה להשתנות בתודעת הקוראות והקוראים . כך מתאר עגנון את היכולת הזו : והרי אתם יודעים כוחם של ספרים טובים , לעולם אין יוצאים מהם ריקם . כל ספר שפותחים בו מוצאים בו מה שלא מצאו בו קודם . ו...
אל הספר