לפני החוק עומד שומר סף . אל השומר הזה בא בן כפר ומבקש רשות להיכנס אל החוק . אבל שומר הסף אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס . האיש חושב רגע ושואל אם יורשה לו להיכנס אחר כך . " אולי " , אומר השומר , " אבל עכשיו לא " . מאחר שהשער אל החוק פתוח כתמיד והשומר זז הצידה , האיש מתכופף כדי להציץ דרך השער פנימה . השומר רואה זאת והוא צוחק ואומר : " אם זה מושך אותך כל כך נסה להיכנס בכל זאת , למרות האיסור שלי . אבל שים לב : אני חזק מאוד . ואני איני אלא אחרון השומרים , ובין אולם לאולם עומדים שומרי סף שכל אחד חזק מחברו . וכבר השומר השלישי מראו קשה מנשוא אפילו לי " . קשיים כאלה לא צפה בן הכפר : החוק הרי חייב להיות פתוח לפני כל ובכל עת , הוא אומר בליבו , אבל עכשיו , כשהוא בוחן ביתר עיון את שומר הסף במעיל הפרווה שלו , את אפו המחודד הגדול , את זקנו הטאטרי השחור , הארוך והקלוש , הוא מחליט בכל זאת שמוטב לו לחכות עד שירשה לו להיכנס . שומר הסף נותן לו שרפרף ומושיבו בצד הפתח . שם הוא יושב ימים ושנים . פעמים רבות הוא מנסה לקבל רשות להיכנס ומלאה את שומר הסף בהפצרותיו . לא פעם השומר חוקר אותו קצרות , שואל ...
אל הספר