גבוה גבוה , בראשו של צוק אדיר , עומד הכפר רוקאמאדור . הכפר , שנבנה בימי הביניים , במאה השתים עשרה , בנוי במפלסים . הכנסייה והמנזר ניצבים במפלס העליון ואילו בתי התושבים נאחזים בשיפולי המצוק , במפלס התחתון . כדרכם של בתים מן התקופה ההיא , הם בנויים בצפיפות , כמו נאחזים זה בזה משני עבריו של רחוב אחד המתפתל לאורך הצוק . הרחק למטה , בעמק , זורם נהר הדורדון אל האוקיינוס האטלנטי . חומות הסלע , אדירות ותלולות , יוצרות קניון עמוק וחשוך . מערות עמוקות שנוצרו בסלעים היוו מקלט לתושבים שנאלצו להימלט בעתות מלחמה ומצור . במקום הזה עברה בעבר אחת הדרכים לסנטיאגו דה קומפוסטלה , דרכם של העולים לרגל שהובילה מצרפת לספרד . בכפר הזה , כך מספרים הזקנים שעוד זוכרים את הסיפורים , חי פעם זוג צעיר , נער ונערה שהכירו מילדות . הנער התייתם מהוריו . אביו לא חזר מן המלחמה , ואמו הלכה מן הכפר ולא חזרה . המשפחה שהתגוררה בבית הצמוד לביתו של הנער אספה אותו לביתה והוא גדל עם בתם , שהייתה צעירה ממנו בשנה . הילדים גדלו יחד . יחד הלכו לבית הספר הקטן של המנזר , יחד סייעו בטיפול בחיות המשק ובגן הירק . השנים עברו . מגפת השפעת הס...
אל הספר