במקום רחוק מאוד , לא רחוק מיער סבוך וחשוך , עמד כפר קטן ומנומנם . הכפר טבל בירק רענן ורוגע . היה בו רק רחוב אחד , שלא היה רחב מדי ולא צר מדי . כמו כל הכפר , היה הרחוב נקי במיוחד . הבתים בכפר היו צבועים בצבעי פסטל נעימים והרמוניים , והיו להם גגות רעפים אדומים . מן הבתים בקעה מוזיקה נעימה , שלווה והרמונית , שנבעה מתוך תיבות נגינה מקושטות . האנשים שחיו בכפר ידעו כל אחד את מקומו ואת עבודתו , ולכולם היו משפחות קטנות ונעימות . בכפר שרר מזג אוויר נעים במשך כל חודשי השנה : לא חם מדי ולא קר מדי . רוח חמימה טיילה תמיד בין הבתים , ושמים – לא כחולים מדי – עטפו את הכפר במעטפת רכה . השמש ליטפה את פני התושבים , ומעולם לא הייתה חמה מדי . האנשים בכפר היו בהירי שיער וכחולי עיניים , ומאחר שהכפר היה מרוחק ולא יצאו לו מוניטין כלשהם , לא הגיעו אליו זרים . התושבים הכירו היטב זה את זה , הקפידו על כל כללי הנימוס והפגינו חיבה זה כלפי זה . בקצה הכפר חי זוג אורגים . הם הכירו זה את זו מילדותם , וכשהגיעו לפרקם נישאו , וכמו כל הזוגות בכפר חיו בשלווה נינוחה והרמונית . הם ארגו אריגים נאים , רכים למגע ויפים למראה , וסי...
אל הספר