מקום מושבו של שבט הנאוואחו הוא בדרום מערב ארצות הברית . בני השבט קוראים לעצמם דינה , שמשמעו " האנשים " או " העם " . זהו השבט השני בגודלו בצפון אמריקה כיום . מעריכים שבדומה לאפאצ ' י , בני הנאוואחו הגיעו מקנדה ומאלסקה לאזור זה סביב תחילת המאה החמש עשרה . כיום מתגוררים בני השבט בשמורות באריזונה , בניו מקסיקו וביוטה . בעבר התפרנסו אנשי השבט בעיקר מציד ומלקט . החל מהמאה השש עשרה הם החלו לעסוק בחקלאות – גידלו את התירס הכחול , שממנו הכינו לחם ודייסה , וגם שעועית ומלון – אך פרנסתם התבססה בעיקר על גידול צאן . העדרים לא רק היוו את הענף הכלכלי המרכזי , אלא היו גם סמל סטטוס . מלאכות הטווייה והאריגה של צמר ושמיכות התפתחו והגיעו לרמה אמנותית גבוהה . בית המגורים המסורתי של הנאוואחו הוא ההוגאן : מבנה בצורת כיפה בעל שלד מעמודי עץ מחופים בוץ . קניון אנטילופ שבאריזונה של ימינו עשוי מקירות אבן חול בצבעים אדומים כתומים בגובה 30 - 25 מטר . הקירות נוטים זה כלפי זה בזווית , כך שהרווח ביניהם הולך ומצטמצם ; הפתח בחלקו העליון של הקניון צר מאוד , וקרני האור החודרות פנימה יוצרות על קירות הקניון הצבעוניים השתקפויו...
אל הספר