שוֹגוּן : מפקד הצבא העליון ביפן הפיאודלית . במשך מרבית שנות האלף השני לספירה היו השוגונים שליטי המדינה בפועל , למרות שבאופן רשמי השלטון היה נתון בידי הקיסר . השוגון הראשון מונה במאה התשיעית , לשם דיכוי מרידה בקיסר . בסוף המאה השתים עשרה נטל השוגון מינמוטו יוריטומו את הכוח ואת השליטה מידי הקיסר ושכבת האצילים , הדיימיו , ופיתח שיטה פיאודלית ומערכת פוליטית שושלתית בראשות השוגונים . מעתה השוגון היה לא רק משרה צבאית , אלא גם עמדת כוח פולטית . מקום מושבה של שושלת השוגונים האחרונה היה אדו , היא טוקיו של ימינו . דיימיוֹ : שכבת האצולה ביפן הפיאודלית , בין המאה העשירית לאמצע המאה התשע עשרה , שהייתה בעלת השליטה על הקרקעות . בכל אחד מעשרות המחוזות שהרכיבו אז את יפן שלטו אנשי הדיימיו המקומיים , שריכזו לא רק כוח צבאי ומשטרתי אלא גם כוח כלכלי . סמוּראי : לוחם ממעמד האצולה . הסמוראים היו " קציני " הצבא . השם שאוב מן המילה " סבוראו " , שמשמעה המקורי הוא " לשרת " . בדרך כלל הסמוראי היה קשור ומחויב לאציל מסוים ולמשפחה המורחבת שלו בתוך הדיימיו , והייתה לו נאמנות מוחלטת כלפיהם . השוגון מינמוטו יוריטומו הקי...
אל הספר