צ ' ון , בן יחיד למשפחה עשירה מעיר מחוז , התייתם משני הוריו . הוא ירש את ההון המשפחתי , אבל בזבז את רכושו על חיי הוללות . כשנותר חסר כול התעלמו קרוביו מבקשות העזרה שלו , וצ ' ון נותר עני ומרושש . היה חורף קשה ; צ ' ון מצא את עצמו לובש בלויי סחבות וקיבתו ריקה וקרה . הוא הסתובב יחף ברחובות השוק , אומלל ונואש . כשהלך כך , והלילה ירד , והקור גבר , וקרח כיסה את סמטאות השוק ופצע את כפות רגליו היחפות – צ ' ון נאנק ובכה אובד עצות . לפתע עמד לפניו איש זקן שעון על מקל . הזקן פנה אל צ ' ון ושאל אותו מדוע הוא בוכה . צ ' ון סיפר לזקן את סיפורו והתלונן על קרוביו שסירבו לעזור לו . הזקן שאל אותו לכמה מטבעות הוא זקוק . צ 'ון נדהם , היסס , ולבסוף ביקש חמש מאות מטבעות כסף . הוא הרגיש נבוך בשל הסכום שנקב . אבל הזקן צחק ואמר שזהו סכום קטן מדי , שלא יספיק לצרכיו , עליו לבקש יותר . צ ' ון הנדהם ביקש אלף מטבעות והיה מבוהל מגובה הסכום שביקש . אבל גם הפעם צחק הזקן ואמר שהסכום עדיין קטן מדי , צ ' ון צריך לבקש יותר . צ ' ון גמגם ולבסוף ביקש חמשת אלפים מטבעות כסף . הזקן הנהן ואמר שזהו סכום שעשוי להספיק . הוא ביקש ...
אל הספר