שירי גנאי

שירי הגנאי הם דפוסי עימות המתנהלים באמצעות רטוריקה של דו קרב לשוני , שבו המילים מחליפות את הסיף . ככל כלי נשק הזקוק לטיפול , גם את המילים יש להשחיז ולחדד באופן מתמיד על מנת שיוכלו להיטיב ולפגוע ביריב . זוהי אחת הסיבות שבשלן הרטוריקה של שירי הכבוד מקצינה ומסלימה עם השנים . כמו כל כינון של זהות גם הזהות הקבוצתית הצבאית היא תמיד כינון יחסי של עמידה כנגד האחר . הצורך באחר הוא צורך מרכזי בתהליך בנייתה של זהות פרטית וקיבוצית כאחת . אלא שלא האויב החיצוני הוא האחר בשירי הכבוד . היחידות המתחרות הן אלו הממלאות את תפקיד האחר , ההכרחי לביסוס מעמדה של הקבוצה כסובייקט בעל היוקרה הגברית הצבאית הגבוהה ביותר . העיקרון העומד ביסוד שירים אלו הוא קוד הכבוד הקובע כי אדם יכול להילחם על כבודו רק עם קבוצת השווים לו חברתית . על מנת לפגוע בכבוד על הפוגע להיות בעל מעמד שווה יחסית לזה של הנפגע . הנחות אינו נתפס כבעל יכולת מספקת להתנגד לעלבון של העליון ממנו . העליון יכול להתעלם מן העלבון של הכפוף לו מכיוון שכבודו אינו תלוי בו , אולם הוא יכול לבחור להעניש את הפוגע . מילים כמו מעשים הן פעולות משמעותיות במסגרת קוד הכ...  אל הספר