ייצוג המוות במלחמה בשירי הזמר העברי: מודל המת-החי

מלחמת העצמאות , המלחמה העקובה מדם בתולדות מדינת ישראל , העמידה אתגר מורכב בפני משורריה הקנוניים של התקופה . דן מירון שכתב על הדילמות שניצבו בפני משוררי הדור בייצוג המוות , מצא שעיקר הקושי היה בפסיכולוגיה האנושית יותר מאשר בבעיה אסתטית - אמנותית . לשיטתו , המשוררים נקרעו בין הצורך והרצון לתת פשר למציאות ברגעים של משבר קיומי ולייצג באופן אמין את חווית המלחמה המידית , לבין תחושות חוסר האונים של הדור הסמכותי של המשוררים מייצגי התרבות וערכיה שנותרו מחוץ לסערת הקרבות עצמה וחשו רגשות בושה של הגבר הבוגר העומד מול נערים צעירים המחרפים נפשם למות ומובלים לבית הקברות . במרבית המקרים , סבור מירון , עמד טיפולם בנושא לא בסימן ההתמודדות הכנה , אלא בסימן ההתחמקות והשקריות . דן מירון מונה חמישה מודלים שונים להתמודדות עם ייצוג השכול והמוות , שעיצבה השירה הקנונית הכתובה של דור תש " ח . מתוך חמשת המודלים שהופיעו בשירה הקנונית של דור תש " ח אימצו פזמונאי הזמר העברי בעיקר את הגישה המכונה בפי מירון גישת " ההסמלה המידית " המציעה הנצחה סמלית לנופלים באופן ששימש לביטול הריאליות והמידיות של השכול והכאב , והופכת א...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה