מישור הארגון הטופוגראפי מתייחס למרחב בדרגת השחזור הרחוקה ביותר , שבה הוא נתפס כקיים לעצמו , בלא כל תלות בארגון הזמן או בארגון הרצף של הטקסט . מפת המרחב המשורטטת במסגרת מישור זה עומדת על שורה של ניגודים , וכוללת את הארגון האופקי של העולם : יחסים כמו פנים - חוץ , קרוב-רחוק ; הארגון האנכי של העולם המתממש ביחסי ניגוד בין למעלה - למטה ; יחסים התלויים באפשרויות ארגון אחרות הפתוחות בפני הכותב ותלויות בתפיסת עולם , במסורת , בתרבות וכדומה . מבחינת מישור הארגון הטופוגראפי של המרחב בשירי החיילים הניגוד השליט הוא בלא ספק בין קרוב לרחוק . השירים בנויים על בסיס תבניות סמנטיות המבוססות על הניגוד בין כאן לשם . תבניות אלו נובעות משדה הראייה האוטונומי היחיד שמעמידים הטקסטים . " ואת רחוק מכאן / אני לבד בקור / יושב בעמדה , צופה מהבופור [ " [ ... ( שיר מס ' 91 ) שר החייל הנמצא בעמדת השמירה בלבנון , ואחר מתלונן כי " לא חשוב לי כיצד אל הטנקים הגעתי / מה חשוב לי אם גם נענשתי לשווא / רק תאמרי כיצד לתהום פה נפלתי / ואותי הייאוש מלווה כאן עכשיו " . המונחים " רחוק " ו " קרוב " מופיעים תדיר כמקבילים ל " כאן " ו " ...
אל הספר