34. אילן בגיטו

אפשר שהיה זה באביב או בראשית הקיץ , 1941 היה זה בשיא העונה של הרעב והטיפוס בקרב מתנות הקבצנים , הרוכלים ח מרי הרחובות . היה ; ה לאהר מותו של הרשילה . לא יכולתי לכלות לעצמי על שלא ניסית להאכילו במנת יתר ממטבחי . יהקה « נפגשתי במקרה באחד המוסדות שלבו עם ישראל שטרן , קראתיו הצידה והזמנתי אותו לבוא כל יום ללשנו 40 למנתימרק . שאלתו הראשונה היתה , האם המטבח כשר . מה יכול כאן להיות לא כשר ? — עניתי לו , — אין חלב ואין בשר . מבשלים את האוכל בשמן שגם הוא לא זה ולא זה . לאחר ימים אחדים הוא הו & יע ומאז בא בקביעות . האלינה שלנר אך ראתה אותו , היתה מגישה לו — בלי פתק , בהתאם להוראתי , קערית מרק . הן היא והן ה פטר 1 ך של מטבתנו אברהם / & st היו רגילים ללקוחות " 1 ספרותיים כאלה . בם אותר הם כללו ברשימת ל טיפוסי החינם " שלי . רק עם דבר אחד לא השלימי : על שוים מה אין אני כיביחה לו לקחת את המנה הביתה ודווקא מזמינה ארחו לשבת לשולחו באולם הגדול ? ולאמיתי של " דבר , מה יש כאן להכחיש י אפילו על רקע הפליטים המרודים והמיוסרים מערי השדד - . שהיו רוב מביין בקרב לקוחות המטבח , בלט שטרז בערבותו האיומה . כנפות מ...  אל הספר
ספרית פועלים

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'