המוזה שלו לא היתה גדולה ממנו והוא לא גדול מהמויזה י המשורר העממי הרש דניאלביץ ובקיצור לירשילה . בתינוק הזה . בן החמישים וכמה , שדיבר בקול דקיק , היתה האגודה נאלצת לטפל בל השנים ממש כשם שמטפלים בילד . לדאגדת לא בא הקץ גם כאשר הצליחו לבסוף לחתנו במזל טרב , לתת לו נדוניה ולסדר לו חנות בעיירה הנרי קוב שלהלן נתכנתה בשפת הסופרים ד ; ר # ל 1 ב . להרשלרב הוא היה חתר לפנות ערב ברכבת הצרה עם סל rrnno וקנקן נפט * במשד היום הוא כיהן בטל 1 מאצקה - 13 נוסף להכנסות מהחנות הקטנה שהשאיר לשלטונן של אשתו וחמותו , היה הרש ' לה מביא את לחמו בהעתקת כתבי יד . בכתב הפנינים היפה שלו יכול היה הרשילה להתחרות בביטחה במכונת כתיבה . עדיי ! היו בינינו מבינים שידעו להעריך כתכ יד כזה , למענם ישב הרש ' לת שעות ארוכות ליד החלון בפינת האולם הבדול ועבד בהתמדה . הוא היה שייד לאותם אמני קאליגראפיה עממיים שעוד בימינו היו מגיעים לשיא של דחיסת ספר שלם לתוך גלויית דראר או עיצרב דמות דיוקנו של מחבר בטקסט כתוב של יצירתו . היו נוטלים זכוכית מגדלת וקוראים את הכול . לא חסרה אות . הרשילה היה ,, מינ " אטוריסט " כזה , קאליגראף , סופ...
אל הספר