המחקר החדש

. 1 העיסוק בדקדוקה של ל " ח הוא מן הקווים הבולטים בחקר העברית במאה העשרים . ראשון העוסקים בה בתקופה זו הוא משה צבי סגל , תחילה במאמר מקיף שכתב בעשור הראשון של המאה ולימים גם בשני ספרי הדקדוק שלו ללשון המשנה באנגלית ובעברית . עבודותיו גררו דברי ביקורת חמורים מאת חנוך ילון , והחרה החזיק אחריו יחזקאל קוטשר . אף על פי כן אין לזלזל במפעלו של סגל . האמת צריכה להיאמר , שאיש לא הגיע להיקף מפעלו בתחום הזה . רק הוא כתב דקדוק שלם של ל " ח . . 2 מובן שהטענות שהועלו נגד סגל עומדות בעינן . החמורה שבהן היא הטענה שספריו אינם משקפים את ל " ח המקורית , לפי שהם מבוססים על הדפוסים של המשנה ושל ספרות חז " ל בכלל ולא על כתבי יד קדומים . קוטשר העלה עוד טענות . אחת מהן , המופנית לא רק כלפי סגל אלא כלפי כל קודמיו של קוטשר , היא הטענה שחוקרי ל "ח כרכו בתיאוריהם בחדא מחתא את כל רבדיה - לשון התנאים ולשון האמוראים , לשון ארץ ישראל ולשון בבל . . 3 ואמנם גם ילון וגם קוטשר תיארו במאמריהם המלומדים את דקדוק ל " ח על פי כתבי יד מעולים ועל פי דפוסים ראשונים . ברוב עיוניו כרך ילון את כל הרבדים של ל " ח שבספרות התנאים ובספ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית

מוסד ביאליק