את שאלת הספרות אנו קוראים על קווי התפר , מבעד ל ' מקף ' , דרך הקו המחבר והמבדיל בין חוק לגוף , בין דיבור לשתיקה , בין גילוי לכיסוי . שאלת הספרות מציצה מתוך שדה של מתחים , מתוך ה ' דיאלקטיקה ' של הייצוג . זוהי הדיאלקטיקה המתבטאת גם בתפיסת האין של ההתגלות : כל מה שהוא בר ביטוי , בר ייצוג וניתן לפרשנות תלוי ביסוד הממאן להתגלות . אצל שלום כרוכה התפיסה הזאת בפואטיקה של השמות הנגזרת מן המחקר המודרניסטי של תאוריית הלשון בקבלה . השם ( מה שנגזר מ ' שם האל ' ) הוא סטרוקטורה ריקה ממשמעות שעדיין מצפה להתמלא ולפיכך הוא יסוד בכל תהליך של הקניית משמעות . ואולם הדיבוב של אותו יסוד ממאן להתגלות אינו רק פתח ליצירה , למשמעות ולפרשנות ללא קץ , בה בעת כרוכה בו אלימות גדולה . על הפוטנציאל הכפול – היצירתי וההרסני , ' האלוהי והדמוני ' , הספרותי והפוליטי – של השמות מעיר שלום גם במכתבו המפורסם משנת 1926 ' על אודות השפה שלנו ' , שחיבר לכבוד יום הולדתו של פרנץ רוזנצווייג . במכתב הזה , שעותק ממנו נמצא בעיזבונו , קשר שלום בין ההשקפה הקבלית בדבר שמות האל בתזה אפוקליפטית בדבר עתידה של העברית החדשה ובין לשון הדיבור ב...
אל הספר