תופעה זו משיקה לתופעה נוספת שמסתמנת בספרות הישראלית בשנים האחרונות והיא התנועה בין שני רבדים של מציאות , אם כתנועה בין ה ' ממשי ' ל ' הזוי ' , בניסיון ליצור ספרות אלגורית או מיתולוגית , ואם כתנועה בין שני מקומות ממש . הריחוף על גבול האלגורי בא לידי ביטוי בתזוזה נוספת במבנה הרומן אצל מספרים כמו ניר ברעם ; אצל ברעם ( במחזיר החלומות ) התנועה הממשית היא בין שכונת בית הכרם בירושלים לבין תל אביב , והתנועה הספרותית היא בין הריאליסטי לאלגורי . את התנועה בין הממשי להזוי 112 מאז כתיבת דברים אלה הוציא יוסי סוכרי את ספרו האחרון בנגאזי — ברגן בלזן המבטא את תודעת הסבתא . לעמדתי על הספר ראו באתר העוקץ : בנגאזי ברגן בלזן על רגעים אבודים בזמן / . http : // www . haokets . org / 2013 / 11 / 24 113 ירון דיין , מקימי . סימן ב 2005 ספרו של רועי חן , סוסי הדיו ; נקודת האחיזה הממשית כאן היתה שכונת ליפתא שבכניסה לעיר ירושלים , אבל ספר מוטרף ומקסים זה , שאחז בו בזמן במקום מסוים , גם הפקיע אותו מן המרחב ומשוליותו , וכך גם את קבוצת הדמויות שאיכלסה אותו ( עם מאפייני הגירה ברורים של הספיריטואליזם הרוסי ) . עדין ...
אל הספר