אחד הסימנים הבולטים של השינוי המתחולל בשדה הספרותי בישראל הוא פריצתו של הז ' אנר המובהק ביותר שבו עומד ה ' אני ' הממשי במרכז : ז ' אנר האוטוביוגרפיה . המסורת האוניברסלית של הספרות האוטוביוגרפית מכילה שני קצוות : בקצה האחד נמצאת האוטוביוגרפיה המשיקה לווידוי ( התערטלות של המנגנונים הנפשיים וסיפורי המעשה של החיים ); ובקצה השני נמצאת האוטוביוגרפיה המשיקה למסה : הפירוק האינטלקטואלי יותר של הליכי חיים ובחינת זיקתם לפיתוח צורות מחשבה . בספרות האירופית , המסמנים הגדולים של שני הקצוות הללו לאורך המאות היו אוגוסטינוס מכאן , וז ' אן ז ' אק רוסו מכאן ; בין שני הקצוות האלה , שראשיתם בשלהי העת העתיקה והמשכם בעת החדשה , מתרחש גם ההיסט שבכתיבת הווידוי מן המוען שפנייתו אל אלוהים כנמען ( אוגוסטינוס ) , ועד למוען הפונה אל החברה ( רוסו ) . ספרות האוטוביוגרפיה והווידוי צמחה בתוך עולם רליגיוזי ; ההגיגים הראשונים והקדומים של העמדת ה ' אני ' והשתפכותו ( ולו הסתומה ביותר ) , נעו תמיד אל האלוהים . כך זה כבר בספר תהלים , גם אם בזעיר אנפין עדיין , בשורה כמו " ואנכי תולעת ולא איש " ( תה ' כב , ז ) . אוגוסטינוס התח...
אל הספר