פרק שישה עשר לשאלת דיוק נוסח המסורה של המקרא

בנוסף , הייתה גישה שאסרה להשתמש בספר שהיו בו מספר רב של טעויות , אולי מחשש שיש עוד טעויות שלא נמצאו ולכן לא תוקנו : דאמר רב : ס " ת שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף – יתקן , שלש – יגנז . מנחות כט ע "ב ביצוע הגהה אל מול ספר מרכזי שהיה בבית המקדש מתואר במדרש בקשר לספרו של המלך , וייתכן שהוא מלמד על מנהג קדום : ומגיהים לו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד . ספרי , דברים שופטים פיסקא קס פעולות אלו הביאו לאחידות משמעותית בנוסח המקרא . ואמנם במגילות שנמצאו במקומות רבים במדבר יהודה , למעט קומראן , והמתוארכות לסוף המאה הראשונה לפני הספירה ועד למאה הראשונה לספירה , הן הנוסח והן המראה החיצוני של המגילות תואמים מאוד את נוסח המסורה והוראות חז " ל . עם זאת , למרות ההקפדה הרבה , הקושי בהעתקה מדויקת אפילו לאחר הגהה , והתפזרות העם היהודי , דבר שלא אפשר הגהה אל מול עותקי מופת מרכזיים , גרמו לכך שיש מספר לא גדול של הבדלים אפילו בין מספר טקסטים מהמאות ה - 10 וה - 11 הנחשבים למדויקים מאוד . כך יש הבדלים בין נוסח כתר ארם צובא , כתב יד לנינגרד , ואחרים , ובין ספרי התורה האשכנזיים לבין אלו התימניים . ה . לשאל...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים