תכנון תכליתי של מערך ההטבות מחייב את שילובן באסטרטגיית התגמולים הכוללת של הארגון . יש להחליט כמה החלטות אסטרטגיות , כלומר לבחור חלופות מרכזיות התומכות במדיניות של הארגון , בתפיסה הניהולית ובמערכת הערכית שלו . אפשר לסווג את ההחלטות לארבעה תחומים : ( 1 ) הזכאות להטבות ; ( 2 ) תמהיל ההטבות ; ( 3 ) שיעור ההטבות ; ( 4 ) גמישות ההטבות . הזכאות להטבות הזכאות לחלק לא מבוטל מן ההטבות נקבעת בחוק או בהסכמים קיבוציים מחייבים . את השאר קובע הארגון והן אינן מובנות מאליהן . בחירה בהטבה זו או אחרת מעבירה מסר לעובדים . ארגון יכול לאמץ תפיסה שוויונית ולתת לכל העובדים אותן הטבות . תיתכן , לעומת זאת , תפיסה אחרת של מתן הטבות לפי מעמד העובדים בארגון , ואף הקצאת שורת הטבות ייחודיות לבכירי הארגון בלבד . כך , למשל , נמצא ארגונים שבהם הזכות להשתתף בתכניות אופציות למניות נתונה למנהלים בלבד , לעומת ארגונים המקנים זכות זו לכל עובד העומד בקריטריונים של מצוינות , עמידה ביעדים וכדומה . ישנם ארגונים שהמנהלים זכאים בהם לחברות במועדונים חברתיים . ההחלטות הללו אמורות לבטא את ערכי הארגון ולהבהיר את ציפיות הארגון מעובדיו ...
אל הספר