את המבנה המערכתי של ארגון ניתן לתאר כ ' סך כל הדרכים שהארגון בוחר לחלק לפיהן את כוח העבודה שלו להשגת מטרות ייעודיות תוך הבטחת אינטגרציה ביניהן ' ( . ( Mintzberg , 1979 : 2 מבנים ארגוניים משתנים מארגון למשנהו בעיקר בגלל השוני בטכנולוגיית הייצור , בגודל הארגון , בגילו ובסביבתו . לא מעט נכתב על הקשר בין מבנה הארגון לבין משתנים אלה ( סמואל , . ( Daft , 2010 ; Mansfield , 2013 ; 1996 למרות השוני בין ארגונים ( כגון ארגונים עתירי ידע לעומת ארגוני תעשייה מסורתית , או ניהול תהליכי [ שמרכז הכובד בו הוא התהליך ולא המוצר ולכן מחייב בדרך כלל עבודה בלתי פוסקת , 24 שעות ביממה ] לעומת ניהול ייצור המוני [ ב ' סרט נע ']) , המבנה הפונקציונלי של מערך משאבי אנוש , שתואר לעיל , הוא הנפוץ במרבית הארגונים בלא הבדל גודל , ענף , טכנולוגיית ייצור , גיל ואפילו ארץ הפעילות . המבנה הנבחר צריך לשרת את הארגון להשגת ניצול טוב יותר של המשאבים לשם הגשמת מטרותיו . אולם המבנה הפונקציונלי של מערך משאבי אנוש , המבוסס על חלוקת תחומים מסורתית , אינו מעודד כילול ( אינטגרציה ) ארגוני . לדוגמה , ישנו קשר אמיץ בין מערכת המיון של ...
אל הספר