במרוצת השנים עברו על תפיסת העולם הניהולית , הן של מנהלי הארגונים הן של העוסקים בתחום משאבי אנוש , תהפוכות לא מעטות . המעבר מניהול אדמיניסטרטיבי של כוח העבודה בארגון לניהול אסטרטגי של המשאב האנושי , לניהול ההון האנושי ולטיפוח היכולות הארגוניות , הייתה לו השפעה רבה על דרכי הניהול , על הכלים , על הפעילויות ועל הדרישות המקצועיות ממערך משאבי אנוש . היה סביר לצפות ששינויי הסביבה הרבים ומאמצי הארגון המורכבים והמתמשכים להסתגל לשינויים אלה ולהתאים את הארגון אליהם יביאו לשינויים קיצוניים בדרכי ניהול מערך משאבי אנוש . עם זאת , למרות השינוי התפיסתי מרחיק הלכת , לא הונהגו שינויים מספיקים בפעילויות הארגון , בכלי הניהול ובמבנה מערך משאבי אנוש כדי לתת לכך ביטוי של ממש בשגרת הניהול . אולי זו אחת הסיבות לביקורת הקשה על תחום משאבי האנוש ועל יכולת מנהיגיו לכוון את התפתחות המערכת הארגונית ( . ( Pfeffer , 1997 בפרק זה נדון בניהול מערך משאבי אנוש להיבטיו . דיון זה מחייב אותנו להצביע גם על החולשות והסיכונים שבאי - ההתאמה בין דרישות הסביבה המשתנות לבין המסגרות ה ' קפואות ' של ניהול מערך משאבי אנוש המשתנות בקצב...
אל הספר