ההומור מפנה את הדרך אל הטעם . מתוך החיוך אדם מבין את הלא טעם המוגש , ונושם לרווחה . ההומור יוצר מרווח — ואוויר לנשימה . ויכולתו גדולה עוד יותר : הוא מיטיב את האדם . הוא עושה אותו אובייקטיבי ופייסני . יש בו מעין תרופה אנטיביוטית לשנאה . ההומור מפרק את האחדות שבמטרות האנוכיות של חיי האדם , אלה ההורסות את חיי החברה ; ולפי המושגים של קפקא : הוא מאיר ממרווח את תפקיד האמן ( " יוזפינה " ) , את הדאגה לביטחון ( " המחילה " ) , את החיים האנוכיים שאינם נכונים לשום התחברות אמתית ( " המשפט " , " בלומפלד , רווק קשיש " , ועוד ) , את האנוכיות חסרת הדמיון של חיי משפחה ( " הגלגול " ) . מושגים דתיים , צדק , ארוטיקה , מופיעים באור של הסתפקות עצמית רבת – סתירות . כל זה נעשה מכוח הראייה ההומורית ממרווח : כאשר בני אדם שנדחפים על ידי יצריהם הקטנים נראים מלמעלה , מתקפחת יכולתם לגדוש את האופק כולו ; מתוך הארה מלמעלה נוצר ביניהם מרחב מרגיע ; ממרחק נראות פעולותיהם כתנועותיו של קן נמלים , או כתכונה בתוך גן ילדים . אגב , כשרואים בהתנהגותה של חבורה קטנה , כגון במשרד או במוסד או בוועדה , תכונה בתוך גן ילדים , יש בזה מ...
אל הספר