עד כאן אפיון קצר של העולם שאפשר לכנותו " עולמו של קפקא " , והוא נבדל בכל אמתותו הפנימית מעולמנו הרגיל , וליתר דיוק , מן העולם של ימיו של קפקא . לאמתו של דבר לעולם נגיע לכלל מסקנה שבני אדם השתנו בינתיים , למרבה הפליאה , שינוי קפקאי , מה שנכון במקרים רבים כשהדברים אמורים באמן או הוגה דעות שאינו זוכה להוקרת הכלל אלא בדורות הבאים אחריו . אבל יש עוד סיבה לדבר ; לא רוח אנוש בלבד הלכה בנתיב הקפקאי , אלא גם העולם עצמו . קפקא מתאר עולם שבימים שכתב בהם את הרומנים שלו , כלומר משנת 1914 ואילך , לא היה קיים כלל , אבל היה למציאות לאחר שלושים שנה . הרומן " המשפט " של קפקא נפתח במאסר פתאומי השכם בבוקר . ק ' , גיבור הרומן , עודנו שוכב על מיטתו , והנה באים אליו שני שליחים צעירים דרוכים מטעם שלטון מסוים , שטיבו אינו מפורש ונהיר , ואוסרים אותו בלי להגיש צו מאסר ובלי לגלות את סיבת המאסר . וכך קפקא מתאר את הברנש האוסר את ק ' : הוא היה " גבוה ועם זה מוצק , בגדיו היו מהודקים , וכמו בגדי מסע היו מצוידים בכל מיני קפלים , כיסים , פריפות , כפתורים וחגורה ... " האם אין כאן חזון של מאסר בוקר מטעם הס " ס ? ועוד מסיב...
אל הספר