פרנץ קפקא נולד יהודי . יהודי פראג רובם הגדול היו דוברי גרמנית ומבוללים בתרבות הגרמנית . היו מהם שהשתתפו השתתפות פעילה בחיי הספרות והאמנות , ואף על פי כן הרגישו , אם מעט ואם הרבה , שהשתייכותם אינה שלמה . בעיקר סבלו מן ההמון הצ ' כי , שהיה נתון להשפעתן של ההסתות האנטישמיות . היהדות עצמה סיפקה רק בקושי תוכן כלשהו לחיים הפנימיים — והדברים אמורים בייחוד בסביבותיה של פראג העיר על סף המאה העשרים . הרציפות הדתית כמעט לא הורגשה אצל בני הדור הצעיר , ואילו בני הדור הישן , כלומר דור אביו של קפקא , נתקרשה יהדותם והיתה לצורה חסרת תוכן . כך נוצר חלל ריק בחיים היהודיים היהדותיים , ואת החלל הזה מילאה בסופו של דבר הציונות . וזה מה שקרה גם לקפקא . בבהירות רבה מדבר קפקא על יחסו לצורות הדתיות בימים ההם , וכך כתב ביומנו משנת , 1911 לאחר שנכח בטקס של ברית מילה . " כששמעתי היום את בן לווייתו של המוהל אומר את ברכת המזון לאחר קינוח הסעודה , בזמן שהנוכחים , חוץ משני הסבים , השתעממו או הזו בהקיץ — בשל חוסר הבנה גמור בתפילה האמורה — ראיתי לפניי את יהדות מערב אירופה נתונה במעמד של מעבר לא ישוער , בלי שהנוגעים העיק...
אל הספר