עד כאן נסב דיוננו על גזר דינו הקשה של קפקא . אבל כנגד גורל זה עמד אושרו הגדול : הדחף והכישרון ל " מחברות " — זה השם שנתן דרך גנאי , כאמור , למעשה היצירה שלו . ואף על פי שגם האושר הזה היה מקור של צער לא מעט , כי לא יכול לפתח את כישרונותיו אלה מטעמים התלויים בגופו , במקצועו ובנפשו , ואף על פי שדיבר תמיד בענווה רבה במעשה היצירה שלו , ובדרך כלל לא נחה דעתו במה שכתב , מכל מקום פיעמה אותו האמונה שהספרות היא מקצועו האמתי , תכליתו האחת ואושרו העליון , על כך הוא סח הרבה ביומניו , ודברים רבי – עניין מצויים גם בספר " שיחות עם קפקא " מאת גוסטב יאנוך . רושם השיחות האלה היה בחור צעיר שהזדמן עם קפקא בשנת , 1920 והיה לו עניין בספרות ובאמנות . בעת ההיא היה קפקא חבר לעבודה של אביו של יאנוך בחברת הביטוח לפועלים בפראג . עלם בן שבע עשרה זה היה בא לעתים קרובות לביתו של קפקא , והיה נלווה אליו בטיול ומשוחח אתו בעניינים רבים , וכשהיה חוזר לביתו היה רושם את השיחות ביומנו . לאחר עשרים וחמש שנים , ולאחר הרפתקאות רבות , התחיל יאנוך לפרסם את הרשימות הישנות האלה . הוא שלח אותן למקס ברוד , וברוד מצא אותן בדוקות ואמתי...
אל הספר